בית המשפט המחוזי – קבלת ערעור משרד הפנים בעניין מתן רישיון ישיבה למומחה זר מטעמים של תרומה לחברה

עמ"נ (י-ם) 49629-05-24 רשות האוכלוסין וההגירה נ' פן (24.4.2025)
בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור משרד הפנים על פסק דינו של בית הדין לעררים בעניינו של אזרח סין, שביקש להאריך את רישיון הישיבה שניתן לו מטעמים של תרומה לחברה.
המשיבים הם אח ואחות אזרחי סין, העוסקים ברפואה סינית בדגש על טיפול בחולי סרטן. האחות קיבלה בשנת 2004 תושבות קבע בישראל על רקע תרומתה למחקרים שבוצעו בבית חולים שיבא בתחום הסרטן, ובשנת 2006 האח נכנס לישראל באשרה ורישיון שניתנו לו מתוקף היותו מומחה ברפואה סינית. עד שנת 2018 שהה האח בישראל ברישיון ועבד במרפאה של האחות, ולאחר מכן שהה בישראל שלוש וחצי שנים נוספות ללא רישיון, ולאחר שעוכב על ידי הרשויות בשנת 2022, יצא מהארץ.
בשנת 2023 החליט מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה לדחות את בקשתו לחזור לישראל בנימוק כי "לא שוכנע כי מתקיימות נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומה של המומחה הזר לכלכלה, למשק או לחברה" המצדיקות מתן מעמד.
בית הדין לעררים קיבל ערר שהוגש על החלטת משרד הפנים, קבע שלא חל שינוי בנסיבות מאז הוחלט לתת משיב רישיון ישיבה מסוג ב/1, והורה לאפשר את חזרת המשיב לישראל ברישיון ישיבה מסוג ב/1.
משרד הפנים הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית הדין לעררים. בית המשפט המחוזי קבע שבית הדין לעררים שגה משפטית בפסק דינו כאשר התייחס להחלטת משרד הפנים כשינוי או ביטול של החלטה קודמת. בנוסף, בית המשפט עמד על כך שסעיף 3א(ג1), שמכוחו רשאי שר הפנים לתת רישיון אם מצא ש"נתקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומה של העובד הזר לכלכלה, למשק, לתרבות, לספורט או לחברה", שם במרכז את אינטרס המדינה ולא את האינטרס של מבקש המעמד.
בית המשפט קבע שהחלטת משרד הפנים שלא להאריך את רישיונו של האח מן הטעם שבנסיבות העניין תרומתו למדינה מיצתה את עצמה, היא החלטה לגיטימית, המצויה עמוק במתחם שיקול הדעת של משרד הפנים, גם אם יימצא מי שיחלוק עליה, קיבל את הערעור, וביטל את החלטת בית הדין לעררים.